פוסט זה הוא הזדמנות מצוינת לכתוב על מערכת ISI, מה שהבטחתי לחבר במשך זמן רב. אבל זו גם הזדמנות לסקור עד כמה ההיסטוריה מתחרזת (או רע). לפני כמה שנים, בערך שניים, ראיתי את זה בחנות רהיטים, כנראה קיקה, ספר בגרמנית על Ignaz Semmelweis. זה היה בגרמנית, כך במדינות דוברות גרמנית, כנראה באוסטריה, זה לא נמכר. זה מה שאני עושה, אני לוקח את הספרים שלא נמכרים לחנויות רהיטים. רציתי לקנות אותו, אך לא ניתן היה לעשות זאת. החזקתי אותו ביד במחשבות רצחניות, ממש מול המצלמות. כשהלכתי בפעם השנייה לבקש את זה, זה לא היה יותר, הם שמו ספרים אחרים או שלא ידעתי איפה לחפש אותם יותר. אני מתחרט על זה אפילו עכשיו. שמזמן לא קראתי ספר גרמני, בנוסף, הסיפור של Ignaz Semmelweis כואב מאוד ומראה למעשה איך המדע עובד, במיוחד מדע הרפואה, אבל לא רק. הרופא ההונגרי סמלווייס (1818-1865) גילה תגלית יוצאת דופן בעידן שבו חיידקים וכיצד הם גורמים למחלות לא היו ידועים (למרות שרעיונות על קיומם הם מימי הביניים, מתקופת המוות השחור). המיקרוסקופים הראשונים הדגישו כמה אורגניזמים זעירים שהתרוצצו במים, אבל עדיין מחלות זיהומיות נוצרו על ידי ... מיאזמות, לפי המדע הרשמי.
מה סמלווייס עושה?? Observă ca în spitale, תמותת אימהות הייתה של 3 פעמים יותר מאשר במקרה של לידה עם מיילדות. קדחת פופרל הייתה סיבת המוות של נשים אלו, ועל ידי שטיפת ידיים בתמיסה מיוחדת (טריוויאלי עכשיו, מבוסס על כלור), שפותח על ידו, שכיחותו הצטמצמה לפחות מ- 1%. איגנז גם כתב על זה ספר. ופורסם. אבל מה זה משנה? הוא זכה ללעג על ידי האליטה הרפואית של אז. הוא עבר התמוטטות עצבים והגיע לבית משוגעים, unde după 14 ימים הוא מת כתוצאה מגנגרנה שנגרמה מהמכות שניתנו על ידי השומרים.
Pare dincolo de tragedie? האירוניה של הגורל, למות ממה שבעצם יכולת למנוע! איך נראה העולם לפני האנטיביוטיקה? Ce însemna atunci o infecție? האיפור לסרטי אימה עכשיו מגוחך בהשוואה למציאות אז.
ככה זה הולך אם אתה מנסה לעשות טוב, אם אתה מעלה רעיונות חדשים. התאבדות או טירוף. אני לא יודע מה יותר גרוע. אבל הדבר הכי כואב הוא שיש אנשים משפיעים שלעגים לרופא שרק אומר שזה אפשרי, מה שהוא למד בקולג', אלא גם מהתרגול היומיומי, להפחית את תדירות ההשפעות החמורות של זיהום ויראלי על ידי ניהול דלקת. כלומר, אל תמציא תגליות, אלא ליישם את מה שלמדת בבית הספר. מה עושה ד"ר גרושאן?, אולי עם חומרים אחרים עם השפעות דומות, יש רופאים באפריקה כנראה שכן, הודו או מדינות אחרות ללא תביעות, unde se pare că efectele covid nu sunt atât de dureroase ca la noi. לא סתם יש שם יותר צעירים, e mai cald etc. הטיפול בקהילה הרבה יותר חזק שם, מעבר לגורמים אחרים. Moașele din poveste adică… Și nu atâtea somități care sa spună medicilor și farmaciștilor ce să facă în cele mai mici amănunte cazul unui virus de răceală muntant. Asta în condițiile în care ieri l-am auzit pe Andrei Baciu că nu știa că există substanțe care ar putea combate furtuna citokinică.
„În atenția colegilor din presa, un pont de investigație:
Cum știi că un medic e cu adevărat un cercetător și nu un impostor care se plimbă pe la televizor pretinzând că are un tratament minune?
פשוט מאוד. Trebuie să aibă în CV publicații științifice, adică articole cu câteva caracteristici obligatorii:
1. Idee originală și protocol de cercetare
2. Studii în condiții controlate strict
3. מסקנות מאומתות
4. Opinii ale altor medici reputați, într-un proces numit „peer review” care certifică calitatea știintifică a materialului.
Am căutat de curiozitate să vad care e activitatea științifică a doamnei Flavia Groșan, לְדוּגמָה.
Am găsit un singur articol din 2011, publicat în Jurnalul de Chimioterapie Microbială Oxford. זה לא חדר העבודה שלה, ci al unui medic din străinătate. La care ea a participat, alături de alte câteva zeci de cadre medicale, din care destui români.
În el, medicii au dat două antibiotice pacienților cu pneumonie și au urmărit efectele. Doamna Groșan a avut probabil câțiva pacienți înrolați și a trimis datele cercetătorilor din străinătate care au scris articolul.
https://academic.oup.com/…/66/suppl_3/iii19/669346…
Asta e activitatea ei științifică într-o publicație reputată globală pe care am putut s-o găsesc. E menționată la „și alții care ne-au ajutat” într-un singur articol. Nu mă îndoiesc însă că mai are și alte articole publicate în România, căci aici avem o groază de reviste medicale de nișă, cu impact științific real de obicei redus.
Însă ca om de știință reputat și care contează… ei bine, putem spune destul de simplu că doamna Groșan nu a depășit Bihorul în mod semnificativ.
Deci, dragi colegi din presă, גשר: Dacă vreți să aflați câte parale face în lumea științifică unul dintre medicii care apar la televizor, căutați-i numele în Google Scholar. E varianta motorului de căutare care indexează articolele științifice care contează cu adevărat. Mai sunt utile și PubMed sau ResearchGate.
Vă las plăcerea să descoperiți acolo și operele științifice ale Adinei Alberts, לְדוּגמָה. רֶמֶז: זה יהיה מאוד קשה…)
Cu plăcere.”
